אנחנו אלה שתוקעים את עצמנו בלי כוונה ובלי לדעת זאת
כשנקבל את התמימות שלנו, נוכל לעשות את הצעד לשינוי אדיר בחיים...
באחד מהג'ונגלים באפריקה יש שבט שנוהג לתפוס קופים בדרך מאוד מעניינת:
הם עושים חור בתוך אגוז קוקוס גדול, חור מספיק גדול כדי שהקוף יכניס לתוכו את ידו. לאחר מכן הם מרוקנים את תוכן האגוז, ואז מכניסים לתוכו אוכל שהקוף ממש אוהב. ולבסוף, הם קושרים את האגוז לעץ, ומסתתרים.
הקוף תמיד מגיע, הריח משגע אותו ולא נותן לו יותר מידי לחשוב על הסביבה ועל העיניים שצופות בו בסקרניות. במהירות הוא מתקרב לעץ ובמיומנות שולח את היד שלו לתוך האגוז, תופס את המעדן ואז...
הוא לא מצליח להוציא את היד יותר.
מסתבר שהחור מספיק גדול כדי שכניס את ידו, אך מספיק קטן כדי שכאשר הקוף יתפוס את המעדן שלו, היד האוחזת כבר לא תצליח להשתחרר...
הקוף מנסה בכל דרך להוציא את היד, אבל אין לו סיכוי. בן השבט כבר מתקרב מאוד אל הקוף, והקוף עדיין מנסה להימלט עם המעדן שלו, לא מבין שהמעדן שלו הוא מה שלא מאפשר לו לצאת אל החופש...
אילו רק היה יודע שהוא יכול ברגע לעזוב את המעדן ולהימלט, הוא היה עושה את זה, אבל הוא לא מבין מה תוקע אותו.
אנחנו הרבה יותר חכמים מהקוף, אבל גם אנחנו הרבה פעמים "תקועים" בהרבה תחומים בחיים, ולא יודעי ם מה באמת תוקע אותנו. כל עוד לא נדע, ננסה הכל. ננסה חזק יותר לעבוד על ההרגלים הרגעים שלנו, ננסה ללמוד המון ידע שלא יביא לנו שינוי, ננסה להתייעץ, לתרגל ולנסות שוב ושוב ושוב.
ניסינו הכל, וזה לא משתנה!
ואז לפעמים נגיע לייאוש, וכדי לא להרגיש יותר ייאוש נכסה עליו עם כל מיני הרגלים רעים אחרים, התמכרויות, עצבות ואפילו דיכאון.
אנחנו לא אשמים, פשוט לעולם לא לימדו אותנו שאנחנו אוחזים במשהו, וכל כך אוחזים בו חזק, שאין כמעט סיכוי במצב הזה שנוכל "לצאת לחופשי" אל שמחה, רוגע ואופקים חדשים של שינוי. אנחנו מחזיקים בלי הפסקה במשהו, שפשוט תוקע את העבודה של המערכת הנפ שית שלנו, להביא אותנו לאן שאנחנו באמת רוצים בחיים.
אף פעם לא לימדו אותנו איך אנחנו עובדים מבפנים, תמיד מכרו לנו כל מיני פלסטרים, פתרונות זמניים או פשוט דברים שנשמעים טוב אבל לא באמת עובדים.
זה לא אשמתנו, פשוט לא ידענו... עכשיו אנחנו הולכים לדעת!
אנחנו הולכים מעכשיו להעמיק במסע שבו נבין יותר ויותר לעומק מי אנחנו, איך אנחנו עובדים, איך אנחנו בלי כוונה חוסמים את עצמנו בחיים, ואיך נחיה חיים חדשים שבהם פחות ופחות "דלתות ושערים" נחסמים בפנינו, ופחות דברים ממררים שלנו את החיים, בכל תחום בחיים שלנו.
ככל שנעמיק במסע הזה ונגיע להבנה עמוקה יותר של האמת מאחורי המנגנונים הנפשיים שלנו, נראה שהרבה דברים שליליים שאנחנו סוחבים כל החיים: הרגלים, זיכרונות, חרדות, מערכות יחסים ותכונות אופי, הולכים ומתמוססים להם, ובמקומם עולה תחושה הולכת וגדלה של שמחה, רוגע, שלווה ואושר.
מבפנים, כולנו עובדים אותו דבר.
ויש כאן תקווה אדירה!
כי ככל שנבין איך כולנו עובדים, נתחיל להתנהל באופן שמתיישר עם החיים שלנו, ולא נלחם מתנגד וכואב ביחס אליהם.
במאמר הבא נסביר לעומק את המנגנון הפנימי והפשוט שיוצר אצלנו תקיעות בכל תחום בחיים שלנו...